בן מתא (מגדה) ויהושע. נולד ביום כ"ח באדר ב' תשי"א (5.4.1951) בפרדס חנה. אח צעיר לרחל, יעקב-שמעון ולאה.
דוד, שבני משפחתו כינו אותו "דוּבִיד", גדל והתחנך בשכונת נווה-אשר בפרדס חנה. למד בבית הספר היסודי במושבה ולאחר מכן בבית הספר "התיכון החקלאי פרדס חנה".
כילד היה שובב וחברותי, ותמיד היו חברים בסביבתו. יחד טיילו בשדות המושבה ומדי יום שיחקו כדורגל במשך שעות. הקשר עם חבריו נשמר לאורך שנים.
חודשיים לאחר שמלאו לו שש-עשרה שנים, ביום 6.6.1967 שהיה יומה השני של מלחמת ששת הימים, נפל אחיו, רב-טוראי יעקב-שמעון שטיין, בקרב בגבעת התחמושת בירושלים.
לאחר המלחמה עזבו ההורים את פרדס חנה והתיישבו בירושלים, בשכונה סמוכה לגבעת התחמושת, ודוד החל ללמוד בפנימיית "מבואות ים" במכמורת. הוא אהב את הים והצליח בלימודיו. חבריו מהפנימייה ומההפלגות במסגרתה, שכינו אותו בחיבה "שטיין", ליוו אותו במשך כל חייו.
בגיל שמונה-עשרה התגייס לצה"ל והוצב בחיל הים. במהלך השירות הִרבה לצלול בנחל הקישון.
בשנת 1971 שירת בראס סודר שבחצי האי סיני, ושם פגש בנגבה. כעבור זמן קצר היו השניים לזוג, ובחודש מרס 1975 נישאו.
בתום השירות השתחרר מצה"ל בדרגת סמל והחל לעבוד כמנופאי, בעיקר בנמלי הים. בצד עבודה זו המשיך לבצע עבודות שנדרשת בהן צלילה. בשנת 1981 ייסד חברת מנופים והחל לעבוד כעצמאי. בעבודתו היה מעורב בבניית גשרים ומתקנים במעגנות (מרינות).
בני הזוג שטיין גרו תחילה בתל אביב ולאחר מכן עברו לראשון לציון. נולדו להם שלושה בנים ובת: רועי, גיא, ניר ומיכל. דוד היה בן זוג ואב אוהב ומשקיע. תמיד ניסה למצוא דרכים לפעול לטובת ילדיו.
דוד היה חבר אמיתי. חבריו הטובים, ואף ילדיהם, ידעו שיוכלו לסמוך עליו ביום ובלילה. לא פעם סייע כלכלית לחבר בצרה אף אם הדבר בא על חשבון המשפחה. הוא לא הזניח חברויות יקרות, וחבריו ידעו שייחלץ למענם בעת הצורך. הם תיארו אותו כאוהב אדם וכמי שנרתם לשפר את מצבם של אחרים בזכות ההקשבה לזולת
והיכולת למצוא פתרונות למצוקה. כמי שניחן בחוש הומור בריא תמיד ידע לומר משפט שנון או אמירה קולעת ששברו את הקרח או החדירו אווירה טובה לחדר.
ברבות הימים נולדו לו נכדים, והאהבה ההדדית הייתה רבה. הוא אהב לשבת איתם ולצפות בהם משחקים ולא ויתר על הזדמנויות לשהות במחיצתם.
בשנת 2013 חלה דוד במחלה קשה. בשנים הבאות, לצד משפחתו ליוו אותו בנאמנות החברים שצבר בחייו, בעיקר מהשירות הצבאי. אך כעבור שלוש שנים של טיפולים לא עמד עוד גופו במחלה.
דוד שטיין נפטר ביום י"ד באייר תשע"ו (22.5.2016). בן שישים וחמש היה בפטירתו. הובא למנוחות בבית העלמין בחדרה. הותיר אישה, שלושה בנים ובת, נכדים ושתי אחיות.
על מצבתו חקקו בני משפחתו: "עיניים בצבע ים, חיוך מאיר עולם, לב רחב, לנצח אותך נאהב!"